דף הבית >> טור >> כמה טוב לחזור הביתה ( טור חודשי - דצמבר 2009)

כמה טוב לחזור הביתה ( טור חודשי - דצמבר 2009)

הכירו את שרון (את שם משפחתה היא מעדיפה ללא לחשוף כרגע). מדי חודש נפרסם את הטור שלה, בו היא מספרת על האהבה לעולם המוזיקה האלקטרונית, המועדונים והדיג'ייז הגדולים דרך נקודת מבטה וכתיבתה המשעשעת
נוסף על ידי תומר אליהו בתאריך 03.12.09
אהבתם את הפוסט?
כמה טוב לחזור הביתה ( טור חודשי - דצמבר 2009)

ברשותכם, לי קוראים שרון (שם משפחה שמור במערכת וזה אחד התנאים שלי בהסכמה לכתוב לאתר, תגלו הבנה). אחרי המון לבטים ומיני-פחדים, הסכמתי להצעה לכתוב טור חודשי לאתר. "את כותבת מצחיק ואת כוסית...אבל בעצם אף אחד לא רואה אותך" היו רק אחד ממשפטי השיכנוע מתובלי ה'צ'ארם' של אחד ממייסדי האתר.

בסגולות המראה ויכולות הכתיבה שצברתי ב-27 שנותיי אני בטוחה, אבל ביכולת שלי לעניין אתכם הקוראים, קצת פקפקתי בשל היותי די 'חדשה-ישנה' בעולם הזה של המסיבות והמוזיקה האלקטרונית בכלל. כנראה שאפשר להשתמש בקלישאה של 'נרדמתי במשמרת' כדי להסביר את היעדרותי מה'סצינה' והתדרדרותי לשפל. 'שפל' נשמע מפחיד אז אני אדגיש שלא, לא נפלתי לסקס סמים ואלכוהול (טוב נו, פה ושם), הכוונה היא למוזיקה מסחרית. אני מודה באשמה! זה לא שהייתי מסופקת מתרבות המוזיקה והבילויים שלי, ממש לא. אבל איפשהו ב-2004 כנראה זרמתי למקומות הלא נכונים. אולי פשוט הייתי שבעה מכל ה'טייסטו', הקלאב טראנס וה'טררם'.


בקיץ האחרון גיליתי בשוטטות תמימה ב'גוגל' את אתר 'טראנס ישראל'. השם הזה היה מוכר לי מהחפירות של החבר'ה הנמרצים ב'אינבוקס' הפייסבוק הקורס ממילא שלי. המילה טראנס היא קצת מפחידה, במיוחד במדיתנו המוזרה בה קשה מאוד לדעת למה התכוון המשורר. אבל כשהמילים שהובילו אותי לאתר היו שמו של הגבר השווה בעולם - ארמין ואן ביורן, זרמתי (בכייף).

אנציקלופדיה, גלריות, סיקורים וכל טוב - מרשים! חשבתי לעצמי אבל אז גם נחתה עליי תחושת הפספוס האכזרית שכן את טייסטו באילת פספסתי בהחלטה שהתקבלה מידיעה ובהכרה מלאה (כן, אני יודעת שהיה גדול, ביאסתם  מספיק), אבל באיזה 'בור' הייתי כשפספסתי את פול ואן דייק ומרטין רות' כמה חודשים קודם באומן 17 בתל-אביב. זה לא שהייתי בחו"ל או משהו, על ארמין בחורף כן שמעתי ונעדרתי בשל ההשלכות הפיסכולוגיות של אותו 'מחדל טייסטו באומן' בקיץ שלפני. מאז למדתי שמות חדשים כמו גארת' אמרי, מיון ושיין, אבוב אנד ביונד (שהתוכנית שלהם קנתה אותי) - עולם ומלואו שאני מצטערת שלא הכרתי קודם, בתקופתי לא היה אינטרנט מתקדם ומי חלם על הורדת פרק שבועי של ארמין וטייסטו - פנטזיה.


"...מאיה מכורה. לטראנס. חזון אחרית הימים בהתחשב בעובדה שכל העניין חדש לה מלבד כמה מסיבות נוער עם אלה גוטמן ואמיר חממי מתקופות יפות. מאיה היא מעריצה לשעבר של עופר ניסים, לא עלינו..."

זה היה בדיוק בעיצומה של תקופת 'חזרתי לחיי המסיבות', כך אני מתלהבת לומר באוזניי חברים קרובים. קיץ עמוס כל טוב, עשה את הבלתי אפשרי והוציא אותי עמוק מבויידעם הקלאבינג. טייסטו (הגבר השווה ביותר בעולם לשעבר), ארמין (ביתן 1 = אחד הלילות הגדולים בחיי), מרקוס שולץ שכבר הספקתי לשכוח ואז אוקנפולד הובילו אותי לקחת על עצמי שליחות, לסחוב איתי את החברות בכל פעם שמגיע 'מגה דיג'יי' תורן (הגדרה שאימצתי בחום בחודשים האחרונים).


אני לא אשלה אתכם, זה היה קצת קשה ואפילו מעליב. החברות מפונקות ואם אני אומרת על מישהי אחרת שהיא מפונקת - אז היא מפונקת! "האומן 17? צפוף שם ומחניק", "מוזיקה חופרת" ואפילו מכות כואבות כמו: "איזו ישנה את" הם ציטוטים על קצה המזלג של החבר'ה שסובבים אותי כתגובה לחפירותיי הבלתי פוסקות בניסיון למצוא פרטנרים הולמים למסעותיי. היו גם יחידי סגולה שעוד שרדו את ההגדרה "חברים\ חברות" במשך השנים ועדיין שותפים לטעם המוזיקלי שלי, עוד מימים עברו. אבל רובם זקנים כבר.


מאיה (אישה נדירה ושופעת, כלבה!) היא אחת הגיבורות שלקחה הימור והצטרפה אליי במסיבות האחרונות (ואפילו הכירה את בן זוגה הנוכחי באחת מהן) ואני גאה לומר שהצלחתי  במשימה. מאיה מכורה. לטראנס. וגם החבר. חזון אחרית הימים בהתחשב בעובדה שכל העניין חדש לה מלבד כמה מסיבות נוער עם אלה גוטמן ואמיר חממי מתקופות יפות (וכשאני אומרת יפות אני לא מתכוונת לסגנון הלבוש ועיצוב השיער שלנו באותם ימים - לזה אני פחות מתגעגעת וברוך שפטרנו). מאיה היא מעריצה לשעבר של עופר ניסים, לא עלינו.
את הלילה הזה סיימתי לבד אבל ביחד עם הרבה אנשים על רחבת האומן 17 מוטשת מסט סוחף של מרקוס שולץ (אחד השווים בעולם), כולם מוחאים כפיים בסיום כשהוא יורד ובמועדון מדליקים את האורות ואז באור יום אני מוצאת את עצמי מחפשת את מאיה שעד לפני שעה עוד החזיקה מעמד יפה על הרחבה בפרצי כושר ואטרף מפתיעים לטובה. האבידה נמצאה במהרה ואחרי היכרות עם חתן השימחה החדש, מדדות לדירה ובחזרה למיטה כשבראש עוד מזדמזמות לי מלודיות מעוד לילה שלא שוכחים. כמה טוב לחזור הביתה.


ולסיום, קצת חנופה וכאלו, מקווה שאהבתם את הטור הראשון שלי ושיהיו עוד כאלו בהמשך שיתאפיינו בפחות רקע מקדים ויותר תכלס מסיבות ומוזיקה. אז אם אהבתם אני אשמח לקבל תגובות (לא בונות!) ועד החודש הבא, להתראות.

תגובות
defquulw אומר/ת:
1
liel אומר/ת:
איזה יופי...ברוכה השבה לסצינה שסוף סוף חוזרת לעצמה אני יכולה להעיד על עצמי שממרומי גילי (34) עדיין מחפשת (ומוצאת)את המסיבות הטובות לאחר תקופת שפל מזעזעת...כבר הייתי בטוחה שהימים היפים לא ישובו עוד... המשיכי כך.
הילה אומר/ת:
ממש GIRL POWER !
נורית אומר/ת:
נחמד מאוד,אהבתי:))...
רועי אומר/ת:
מה זה בדיוק מוזיקה חכמה? זאת מוזיקה, טעם וריח, כל אחד שומע מה שעושה לו טוב, לא בשביל להיראות אינטליגנט, זה די דבילי לחשוב ככה.
אסף 100 אומר/ת:
רועי נראה לי שאתה קצת מתבלבל...
בז\'אנרים כמו רוק יש מוזיקה חכמה...
וגם בהרבה זנרים של אלקטרונית....
הזאנר של עופר ניסים הוא לא אחד מהם
רועי אומר/ת:
מה הבעיה עם עופרה?? די מיותר לזלזל בסגנון מוזיקה מסוים בהתחשב בעובדה שלא תכבדי את אלה שמזלזלים במה שאת אוהבת (נסי לשאול חברים מטאליסטים מה דעתם על טראנס, תכיני להם שקית הקאה, לאניני השמע היהירים). חוצמזה, נהניתי לקרוא, אבל למה זה לא בעמוד הראשי? חחח גיליתי את הטור הזה במקרה...
יואב אומר/ת:
ברוכה השבה לסצנה.
אחלה טור :)
עידן ה. אומר/ת:
יפה..אהבתי!
ראובן אומר/ת:
נשמע דיל טוב, פנקי אותנו בקצת אהבה מהלב :)
תומריקו אומר/ת:
שרון י\'מרגשת!!!
אריק אומר/ת:
שרון תמיד ידעתי שאת מוכשרת..סיפרת לי פעם ראשונה על הטור הזה ... ולא חשבתי שאת הולכת על זה ברצינות....אני ממש מתרגש ונזכר בתקופות ההם, כבוד!
arseny אומר/ת:
ברוכה השבה לסצנה המתחדשת.. ואחלה כתיבה..נחכה למגה דיג\'יי ולטור הבא :)
אבי אומר/ת:
קלישאה מתבקשת פה:
\"גם יפה וגם אופה\" !

כתיבה טובה, נהניתי:)
mal1982 אומר/ת:
מאמי. הרגת אותי עכשיו שרון! אין עלייך תמשיכי ככה. מדהימה שלי !